אודיה אזולאי, הילדה של האמונה במוזיקה הישראלית, הצליחה למצב את עצמה השנה כאומנית הכי גדולה במדינה נכון לעכשיו עם אלבום מעולה, איפי שמתבסס על קונספט מוצלח ובנוסף עוד רשימה מסיבית של להיטים. אז מה היה רגע השיא שלה השנה? "לא ציפיתי שככה השנה תיגמר, אני אף פעם לא מצפה, אבל עבדתי קשה, וברוך השם... אני שמחה על המקום שהגעתי אליו. אני חושבת שבסיבוב ההופעות שהיה לנו במנורה, הרגשתי, ברוך השם, שעשיתי את זה". "אליס", "פרפרים", "שאנל אזולאי", "פאפי", בכל שיר שלה היא מספרת סיפור, ולרוב זה על משהו שהיא חוותה בעצמה. "אני מתחילה לכתוב כשמשהו רגשית מניע אותי לעשות את זה, זה לא שאני כותבת שיר כדי להוציא אותו וכדי שהוא יהיה משהו בעולם. אני כותבת כי עובר עליי משהו, מי שמכיר אותי יודע שאני סופר מופנמת, במסיבות למשל תראה אותי תמיד בצד, אז המקום שלי להיפתח הוא בשירים". "יש שיר אחד ממש חשוף עליי ועל עוד מישהו, שלא ייצא כנראה לעולם", היא חושפת כשהיא נשאלת איפה הגבולות בכתיבה שלה, או האם המנהלים שלה אי פעם ניסו לצנזר אותה. "פעם יובל דיין אמרה לי שתמיד חשוב שיש שירים שהם יישארו שלי", היא משתפת בטיפ שקיבלה ומלווה אותה.